בקרה אקדמית באוניברסיטה
באוניברסיטה העברית מופעלת בקרה והערכה אקדמית של היחידות האקדמיות ותוכניות הלימוד כמדיניות שיטתית של ניהול מוסדי תקין. פעילות זו מהווה מרכיב אינטגרלי בבחינת התפקוד של פעילות המחקר, ההוראה והפיתוח, והינה חיונית למניעת קפיאה על השמרים וכדי לאפשר ייעול, תיקון פגמים, התחדשות, והקצאת משאבים נכונה.
פעילות הבקרה נעשית בשתי מסגרות: במסגרת האחת, בשיתוף עם המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), רוב היחידות באוניברסיטה מבוקרות בסבב שבע-שנתי. כל ועדת בקרה בודקת את כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ שבהם נלמד התחום המבוקר. תהליך הבקרה כולל הערכה עצמית של היחידה המבוקרת, ביקור של הוועדה המבקרת, למידה של דו"ח הבקרה, ותהליך של הפקת מסקנות. בכוונה להבטיח גישה מקצועית ואובייקטיבית, מתקיימת הבקרה האקדמית על-ידי ועדות חיצוניות, הכוללות חוקרים בעלי מוניטין בינלאומיים מחו"ל ולעתים גם מישראל בתחום הנבדק. מכאן, שהדו"חות נכתבים בשפה האנגלית.
המסגרת השנייה כוללת יחידות אקדמיות שאינן מבוקרות במסגרת הסבב המל"גי, משום שהן ייחודיות לאוניברסיטה העברית. יחידות אלו עוברות תהליך דומה של בקרה אקדמית על ידי ועדות אד-הוק הכוללות מומחים בעלי שם מהארץ ומחוץ לארץ. מטבע הדברים, ועדות אלה ממוקדות יותר, והן מקדישות יותר זמן לביקור ביחידה.
ועדות הבקרה מתבקשות לבדוק את כל ההיבטים הקשורים ליחידות הנבדקות: תשתיות, סדרי הוראה, איכות התלמידים, היחסים האקדמיים בין התלמידים והסגל, ופעילות הסגל בהוראה ובמחקר. הנחת היסוד היא שבאוניברסיטת מחקר, ההוראה והמחקר קשורים זה בזה ומזינים זה את זה. גם שיעורי מבוא הנלמדים בסביבה מחקרית מקבלים מימד של עומק הנעדר בלעדיה, קל וחומר סמינרים לתלמידים מתקדמים. מאידך, האינטראקציה עם תלמידי המחקר מהווה שאור מתסיס בעיסה המחקרית.
הדו"חות של ועדות הבקרה נדונים על ידי הנהלת האוניברסיטה. הממצאים נדונים על ידי היחידות המבוקרות והדיקנים ומובאים לדיון בוועדה למדיניות אקדמית בה נקבעים שלבים לביצוע ההמלצות שהתקבלו, לטווח קצר ולטווח ארוך.
הממונה על הבקרה וההערכה האקדמית באוניברסיטה העברית הוא פרופ' ברק מדינה.
